מחקר פמיניסטי

החוויות האישיות והתפיסות של נשים וגברים נשואים בעלי עודף משקל כפי שהן באות לידי ביטוי בחיי היום יום, ביחסים ובאינטראקציות, בהקשר של אכילה, השמנה ודיאטה

1

חוקרת: ד"ר חדווה וולף בן משה
המחקר של ד"ר חדווה וולף בן משה בחן את החוויות האישיות והתפיסות של נשים וגברים נשואים בעלי עודף משקל כפי שהן באות לידי ביטוי בחיי היום יום, ביחסים ובאינטראקציות, בהקשר של אכילה, השמנה ודיאטה.
הוא התבסס על ראיונות עם 20 גברים ו-20 נשים נשואים, בני 50 ומעלה, בעלי עודף משקל.
מהמחקר עלה כי:
א. גם בעידן שבו קיימת ציפייה לשוויון בין המינים, הנשים במחקר אחראיות להכנת האוכל לצורכי הדיאטה. הגבר במחקר מוצג כילד קטן וחסר יכולת שיש להאכילו. "האישה הטובה" לא רק מאכילה את הגבר, אלא מחזיקה בידע התזונתי ודואגת לבריאות בן זוגה.
ב. האישה תומכת דרך בישול האוכל והגבר תומך דרך עידוד לספורט. צורת התמיכה מחזקת תפקידי מגדר של הכנת אוכל והגשתו כמאפיין של נשיות וספורט כמאפיין של גבריות. התמיכה היחידה שקיימת היא תמיכה טכנית בלבד.
ג. במחקר עולות תפיסות שונות של נשים וגברים לגבי הגוף השמן, אכילה ודיאטה שהן תלויות תרבות. נשים חיות תחת "עריצות הרזון", חשות פגומות ורעות וחדורות רגשות אשמה ובושה כאשר הן נכשלות בשליטה על האכילה. גברים שמנים אינם נפגעים בערכם העצמי ותפיסת הגבריות שלהם אינה מותנית בשליטה באכילה.
ד. נשים וגברים אינם מנהלים שיחה בנושא הגוף השמן והדיאטה. חוסר הביטוי הרגשי בתהליך הקשה של ירידה במשקל והשתיקה סביב נושא הגוף השמן שבעצם אינו קיים בזוגיות, משמרים את היחסים הזוגיים. מכאן שקשה מאד לטפל בזוג הנשוי השותק סביב הנושאים המהותיים ואינו מספק תמיכה רגשית אחד לשני. בנוסף קיים פיקוח על האכילה ועל הגוף מצד בן הזוג שמחבל בתהליך הירידה במשקל.

מקור: וולף-בן-משה, חדוה, (2015).‫ הרגלי אכילה, השמנה ודיאטה בקרב זוגות נשואים: תפיסת השפעתה של מערכת היחסים בראייה מגדרית. עבודה לדוקטורט באונ' בר אילן.

ד"ר חדוה בן משה – דיאטנית קלינית