ספרים ופרסומים

נלה לרסן | חוצָה את הקו, במיוחד לאתר: אחרית דבר מאת תמר משמר

תרגום עברי לרומן מאת נלה לרסן בהוצאת עם עובד 

שיקגו. שנות העשרים של המאה העשרים. איירין רדפילד שותה תה בגג של מלון יקר, ללבנים בלבד. אישה בלונדינית, זוהרת, זרה לכאורה, ניגשת אליה. מתברר שזוהי קלייר קנדרי, חברת ילדות מהגטו השחור בדרום שיקגו. היו שמועות שקלייר חצתה את הקו וחיה כלבנה.

פגישה חוזרת בין שתי הנשים בהרלם, בירת הקהילה השחורה, פורעת את חייה הבורגניים והשלווים לכאורה של איירין, כשזו נחשפת לתשוקת החיים חסרת הרסן, המסוכנת, של קלייר. בדרמה המתרחשת בין שתי הנשים ובינן ובין הבעלים שלהן – האחד שחור כהה עור ולכן אינו יכול להתחזות ללבן, והאחר לבן גזען שאינו יודע שאשתו שחורה – איירין מגלה שאין היא שונה כל כך מחברתה. לא רק נאמנות גזעית מכתיבה את יחסה לקלייר, אלא גם מניעים פסיכולוגיים מטרידים. מעשיהן של שתי הנשים ימיטו עליהן אסון.

רומן מודרניסטי מהודק, מתוחכם ומעודן, אשר עוסק בסוגיות פוליטיות של גזע ומגדר בלי לוותר על הבנה עמוקה של טבע האדם. מפרי עטה של נֶלָה לַרסֶן (1891-1964), מחשובי היוצרים של תנועת ה״הרלם רנסנס״, שהתגלתה מחדש בשנות השבעים־שמונים של המאה הקודמת

במיוחד לאתר האגודה
”עוברת” כלבנה ו(לא) עוברת מן העולם |  אחרית דבר מתוך הספר מאת תמר משמר    

"עמדת המספרת בפרט, והשימוש המעודן בטכניקות מודרניסטיות בכלל, הם שמכתיבים במידה רבה את אופן העיסוק בנושא ה“מעבר“ ברומן. בעיקר הם מאפשרים לנושא ה“מעבר“ לחרוג בהרבה מן המשמעות המקורית שלו ולהפוך לסמל של מצב אנושי לימינלי. זהו מצב סף, שמערער על חלוקות בינאריות כמו שחור מול לבן, גבר מול אישה, מעמד נמוך מול מעמד בינוני, ואפילו חיים מול
מוות ו־אני מול את. העמדה זו של הדברים ברומן הופכת את חוצָה את הקו לטקסט מורכב ומרתק במיוחד ומזמנת קריאות רבות ושונות בו"

חוצה את הקו

 

Download (PDF, 209KB)