20170414_191757

אפרת שלוי ליבוביץ | מלוחם – ללוחם ורגיש, מחיילת רגישה – ללוחמת: דימויי חיילים וחיילות בין השנים 1948-2009 בשבועון "במחנה" כביטוי לשינויים מגדריים בחברה הישראלית

אפרת שלוי ליבוביץ, בוגרת תואר ראשון בתקשורת ותקשורת פוליטית (מדע המדינה) מאוני' תל אביב. את עבודת הדוקטורט כתבה בהנחייתה של פרופ' הנרייט דאהן-כלב, באוני' בן גוריון בנושא "מלוחם- ללוחם ורגיש, מחיילת רגישה- ללוחמת: דימויי חיילים וחיילות בין השנים 1948-2009 בשבועון "במחנה" כביטוי לשינויים מגדריים בחברה הישראלית". 
שלוי ליבוביץ עוסקת במחקר בתחום המגדר והתקשורת ויחסי תקשורת, חברה-צבא. כמו כן, מומחית בשיטות מחקר איכותניות, וחברה בקבוצת המחקר של INSS (המכון למחקרי ביטחון לאומי) שעוסקת בנושאי ביטחון לאומי, צבא ותקשורת.

20170414_191757

"נמצאו שני תהליכים שונים בקרב חיילים לעומת חיילות: דימוי החייל עובר תהליך של התפתחות. הדימוי הראשוני של החייל השרירי אינו משתנה אלא מצטרפים אליו מאפיינים נוספים בתהליך של התפתחות. הדימוי הסטריאוטיפי נותר קבוע אך מתפתח לדימוי של חייל קרבי שרירי אך גם רגיש שמביע רגשות אם במגע פיזי ואם בבכי, בשנות האלפיים. הדימוי של החיילת עובר תהליך של שינוי ומדימוי של חיילת אימהית תומכת לחימה, היא הופכת להיות חיילת קרבית עד שכמעט לא נותר זכר לדימוי הסטריאוטיפי הראשוני"
פרופיל (1)

ליאור אלפנט | "בואו נשחק בלדבר"

 "בואו נשחק בלדבר"- מרחב הדיאלוג הישראלי-פלסטיני המעורב מגדרית דרך חוויותיהן של המשתתפות הישראליות-יהודיות
עבודת התזה נכתבה תחת הנחייתה של פרופ' חנה הרצוג במסגרת תואר שני בתוכנית ללימודי מגדר באוניברסיטת תל אביב.  lior.elefant@gmail.com

פרופיל (1)

 "מחקר זה מבקש להציב את הגוף הנשי כאתר להזדהות ולמחאה, ומראה כיצד הגוף הנשי משמש את המשתתפות הישראליות-יהודיות ככלי להזדהות עם המשתתפות/ים הפלסטיניות/ים במפגש, אך גם כאתר דרכו באים לידי ביטוי יחסי כוחות לאומיים ומגדריים המובילים לדיכוי של המשתתפות הישראליות-יהודיות, אותו הן מפרקות בצורות מחאה והתנגדות שונות, המתבטאות לעיתים דווקא בכניעה ליחס המדכא.
שאלות וטענות הנוגעות לגוף הנשי הן תרומה נוספת לספרות המחקרית הקיימת, המתאפיינת לרוב בדואליות גוף-ידע (mind-body) והקושרת את הגוף, הטבע והרגש עם נשיות, ואת הידע, התרבות וההיגיון עם גבריות. מחקר זה מבקש להדגיש לא רק את הגוף, אלא גם את הרגש כערך מרכזי, וכך לתרום עוד יותר לשדה המחקרי אשר חסר את הממד הרגשי הקיים בצורה כה חזקה במפגשים טעונים רגשית כמו מפגש הדיאלוג הישראלי-פלסטיני. על מנת להוסיף את הממד הרגשי, מחקר זה בנוי כמסע אל כל חלקיו של מפגש הדיאלוג, מהכניסה אליו ועד היציאה ממנו, אשר בו משולבים הנרטיבים של המרואיינות עם הגורמים המשפיעים במרחב הנוגעים לחלל ולזמן, והתורמים, בתקווה, לתהליך רגשי אצל הקוראת אשר כמו מצטרפת למסע. הבנייה של המחקר בדרך זו מובילה לתרומה נוספת של המחקר, אשר נוגעת למפגשי הדיאלוג עצמם: מחקר זה נותן תמונה מלאה של האופן בו פועלים מפגשים אלו, וכולל מקומות אשר השדה המחקרי הקיים אינו נוגע בהם, כמו מהלך ההפסקות בין הדיונים"

 

 

Download (PDF, 1.91MB)

15086894_10154303598540756_1707987330_n

דפנה איזנרייך | 'דברו אלינו', כי שפה בוראת מציאות מגדרית

דפנה איזנרייך, בוגרת מסלול 'מגדר בשטח' בתכנית ללימודי מגדר באוניברסיטת בר אילן.

סקירת הספרות נכתבה במסגרת עבודת הסיכום בקורס 'מתיאוריה פמיניסטית לפרקטיקה ופעולה פמיניסטית' של פרופ' רונית קרק וד"ר גילי הרטל

15086894_10154303598540756_1707987330_n

"כמי שמחזיקה בתפיסה המכירה בקשר בין שפה למציאות ובכוחה של השפה להשפיע על המציאות, לעצבה ולשנותה, מצאתי לנכון לנסות ולחולל שינוי חברתי באמצעות הגברת המודעות והרגישות להטיה המגדרית ולאי-השיוויון המגדרי בשפה וניסיון לייצר אלטרנטיבות שפתיות, שבתקוה יהפכו לכדי אלטרנטיבות חברתיות "

 

Download (PDF, 121KB)

osnat-israeli-1

אסנת ישראלי | 'עתוננו – העיתון לילד ולנער', 1937-1931 : מהו השיח המגדרי המתנהל מעל דפי העיתון?

 

אסנת ישראלי, סטודנטית לתואר שני, בית ספר למדעי התרבות

תכנית למחקר תרבות הילד והנוער, אוניברסיטת תל אביב  

osnat-israeli-1

 

"בשנתיים הראשונות להופעת העיתון הופיע המדור "שיחת רעים" עליו חתום 'החבר הטוב'. מטרתו של מדור כזה הייתה לייצר אינטימיות מעל דפי העיתון וליצור תחושה חזקה של קהיליית קוראים. במדור זה היה העורך פונה אל קוראי העיתון כחבר ומביע את דעתו על נושאים שונים מענייני היומיום בסגנון חברי ו 'בגובה העיניים'. "שלום עליכם שובבים יקרים וחביבים" (גיליון א, עמ' 9), או "חבריא שובבה ומנומסת, מעתה הנכם כגדולים לכל דבר" (1932, גיליון ב', עמ 11).

החבר הטוב מביע את דעתו על ההבדל בין בנות לבנים: "שלום עליכם חבריא עליזה, אודה ולא אבוש נקל הרבה יותר להשיב למכתבי ילדות מאשר למכתבי ילדים. הילדות מסתפקות בתשובת 'החבר הטוב' ומחרישות. אבל הילדים אם הם נטפלים אלך קשה להפטר מהם בתשובה של מה בכך, הם מקיפים אותך מכל צד כמו נחש עקלתון" (1931, גיליון ה, עמ' 13)"

2016-05-15_1156

 

 

Download (PDF, 372KB)

 

2016-05-18 17.52.09 (1)

אדי בן זאב | יחס לנשים בחברה הקזאקית

 

אדי בן זאב

מדריך מרכז מחוזי בתחום ההיסטוריה, משרד החינוך, מחוז חיפה

המאמר נכתב במסגרת מחקר על מעמדן של הנשים הקזאקיות בסמינריון במהלך לימודים לתואר שני

 

2016-05-18 17.52.09 (1)

"כמו לכל אישה בחברה פטריארכאלית, מייחסים גם לאישה הקזאקית תפקידים של ניהול משק בית וגידול ילדים. יחד עם זאת לאישה הקזאקית נוצר גם דימוי של אישה חזקה ש"במו ידיה הפכה את האזורים הקזאקיים לאזורים פורחים". אחד הדימויים הנפוצים ביותר של האישה הקזאקית הוא היותה גיבורה, שבעתות מלחמה לוקחת על עצמה את כל תפקידי הלוגיסטיקה ומסייעת לגברים (טיפול בפצועים, טעינת רובים, שיפוץ מבצרים וכד'), ובעת יציאתם של הגברים למסעות צבאיים הופכות הנשים לכוח המגן על הכפרים שנלחמות בחירוף נפש עד "טיפת הדם האחרונה". בדרך כלל, לאישה הקזאקית נועד תפקיד של מסייעת בעת הקרב ולא של לוחמת השווה לגברים. מעמד זה היה משתנה בשני מקרים: כשהיישוב הקזאקי היה נתון למתקפה והגברים אינם נמצאים בסביבה; במקרה זה האישה הופכת ללוחמת לכל דבר שעל כתפיה מוטלת האחריות להגן על היישוב כולו; או בתנאי שהאישה "מתחזה" לגבר ולוחמת לצדם של הגברים בלבוש גברי. האתוס שנוצר סביב נשים אלה מדגיש את גבורת הנשים הקזאקיות אל מול ה"פסיביות" של הנשים הלא קזאקיות, כפי שהגדיר זאת החוקר שמבארוב (Shambarov): "הנשים הקזאקיות, בניגוד לנשים הרוסיות, לעולם לא נכנעות, הן נלחמות עד הסוף".

 

 

100

"הכפר הקזאקי" ציור של א. ליאך (2005)

Download (PDF, 445KB)