e74372_37e9b266dadd426b9b4b963c331108a5-mv2_d_1768_2651_s_2

ד"ר קציעה עלון | מבט קצר על הקשר הגורדי המשולש: רוחניות, חינוך ומגדר

ד"ר קציעה עלון, פעילה פמיניסטית ישראלית, ממקימות התנועה הפמיניסטית המזרחית "אחותי", מרצה אקדמית, ובעלת הוצאת הספרים "גמא". היא עוסקת גם כאוצרת, מבקרת ופרשנית אמנות.

מתוך הספר החדש "פורצות גדרות" בעריכת ד"ר דינה חרובי וד"ר טלילה קוש-זוהר  בהוצאת גמא 

e74372_37e9b266dadd426b9b4b963c331108a5-mv2_d_1768_2651_s_2

 

Download (PDF, 986KB)

31-6185_M

עידית אלפנדרי (עורכת) | תודעה בין משבר להתעצמות: כתיבה אינטרדיסציפלינרית על נשים ומגדר

ספר חדש בהוצאת הקיבוץ המאוחד (סדרת מגדרים): 

תודעה בין משבר להתעצמות, כתיבה אינטרדיסציפלינרית על נשים ומגדר 

בעריכת ד"ר עידית אלפנדרי 

 

31-6185_M

מתוך אתר ההוצאה: 

הכותבות והכותבים שמשתתפים באנתולוגיה זו מוציאים לאור מחקרים חדשניים וחתרניים בנושאי נשים ומגדר מתקופת ימי הביניים ועד ימינו אנו. ההוגות החשובות ביותר שכותבות במאות העשרים והעשרים ואחת בנושאי נשים ומגדר מגדירות שאלות של נשים ומגדר כחקירה לגבי מקומו של האחר במבנים חברתיים המעצבים זהות ובה בעת גם מנסות לכתוב בצורה שבכוחה לערער את החסינות שממנה נהנים מבנים הדוקים של ידע וחשיבה, כמו המבנים הדיסציפלינריים. אצל הלן סיקסו, (Cixous)  ז'וליה קריסטבה ,(Kristeva), ג'ודית באטלר (Butler) וקרול גיליגן (Gilligan) הכתיבה, ההוראה והפעולה בעולם מעמידות בסימן שאלה אפיונים של נשיות ומגדר שנדמה שהם טרנס-היסטוריים, אבל למעשה מה שהביא אותם לעולם היה הפעלה של כוחות היסטוריים כמו נורמות, אמונות דתיות וחוקים. הוגות פמיניסטיות חשובות אלה מקבלות אחריות על הצורך לקיים מתח בין המבנה המוכר של הרציונליות ובין טיעונים שחותרים תחת סמכותה של ההגמוניה ובכל זאת רוצים להיות מובָנים לאחר. המאמרים בספר זה מאירים אספקטים שונים של התיאוריות הקנוניות בחשיבה התיאורטית הפמיניסטית שלעיל, ואף מקנים לתיאוריות אלה תוכן היסטורי ותרבותי ספציפי. האנתולוגיה מחולקת לארבעה חלקים תמטיים, המאגדים מאמרים שעקרונות תיאורטיים משותפים להם. בהקדמה העורכת עידית אלפנדרי מתארת בקצרה כל אחד מהמאמרים באנתולוגיה, תוך הדגשת הממד החתרני של חלקי הספר ושל המאמרים השונים והארת הקשר שלהם לעקרונות מרכזיים במחקר הפמיניזם בעולם.
 
עידית אלפנדרי מרצה בכירה בחוג לספרות ובתכנית הבינתחומית של האמנויות באוניברסיטת תל אביב. פרסומיה הרבים בנושאי פמיניזם, ביקורת פסיכואנליטית, ספרות, קולנוע, אסתטיקה ואתיקה הופיעו בכתבי עת אקדמיים באנגלית 
 בין משבר להתעצמות_1
בין משבר להתעצמות_2
 המבוא מאת ד"ר עידית אלפנדרי: 
20170414_191757

אפרת שלוי ליבוביץ | מלוחם – ללוחם ורגיש, מחיילת רגישה – ללוחמת: דימויי חיילים וחיילות בין השנים 1948-2009 בשבועון "במחנה" כביטוי לשינויים מגדריים בחברה הישראלית

אפרת שלוי ליבוביץ, בוגרת תואר ראשון בתקשורת ותקשורת פוליטית (מדע המדינה) מאוני' תל אביב. את עבודת הדוקטורט כתבה בהנחייתה של פרופ' הנרייט דאהן-כלב, באוני' בן גוריון בנושא "מלוחם- ללוחם ורגיש, מחיילת רגישה- ללוחמת: דימויי חיילים וחיילות בין השנים 1948-2009 בשבועון "במחנה" כביטוי לשינויים מגדריים בחברה הישראלית". 
שלוי ליבוביץ עוסקת במחקר בתחום המגדר והתקשורת ויחסי תקשורת, חברה-צבא. כמו כן, מומחית בשיטות מחקר איכותניות, וחברה בקבוצת המחקר של INSS (המכון למחקרי ביטחון לאומי) שעוסקת בנושאי ביטחון לאומי, צבא ותקשורת.

20170414_191757

"נמצאו שני תהליכים שונים בקרב חיילים לעומת חיילות: דימוי החייל עובר תהליך של התפתחות. הדימוי הראשוני של החייל השרירי אינו משתנה אלא מצטרפים אליו מאפיינים נוספים בתהליך של התפתחות. הדימוי הסטריאוטיפי נותר קבוע אך מתפתח לדימוי של חייל קרבי שרירי אך גם רגיש שמביע רגשות אם במגע פיזי ואם בבכי, בשנות האלפיים. הדימוי של החיילת עובר תהליך של שינוי ומדימוי של חיילת אימהית תומכת לחימה, היא הופכת להיות חיילת קרבית עד שכמעט לא נותר זכר לדימוי הסטריאוטיפי הראשוני"
פרופיל (1)

ליאור אלפנט | "בואו נשחק בלדבר"

 "בואו נשחק בלדבר"- מרחב הדיאלוג הישראלי-פלסטיני המעורב מגדרית דרך חוויותיהן של המשתתפות הישראליות-יהודיות
עבודת התזה נכתבה תחת הנחייתה של פרופ' חנה הרצוג במסגרת תואר שני בתוכנית ללימודי מגדר באוניברסיטת תל אביב.  lior.elefant@gmail.com

פרופיל (1)

 "מחקר זה מבקש להציב את הגוף הנשי כאתר להזדהות ולמחאה, ומראה כיצד הגוף הנשי משמש את המשתתפות הישראליות-יהודיות ככלי להזדהות עם המשתתפות/ים הפלסטיניות/ים במפגש, אך גם כאתר דרכו באים לידי ביטוי יחסי כוחות לאומיים ומגדריים המובילים לדיכוי של המשתתפות הישראליות-יהודיות, אותו הן מפרקות בצורות מחאה והתנגדות שונות, המתבטאות לעיתים דווקא בכניעה ליחס המדכא.
שאלות וטענות הנוגעות לגוף הנשי הן תרומה נוספת לספרות המחקרית הקיימת, המתאפיינת לרוב בדואליות גוף-ידע (mind-body) והקושרת את הגוף, הטבע והרגש עם נשיות, ואת הידע, התרבות וההיגיון עם גבריות. מחקר זה מבקש להדגיש לא רק את הגוף, אלא גם את הרגש כערך מרכזי, וכך לתרום עוד יותר לשדה המחקרי אשר חסר את הממד הרגשי הקיים בצורה כה חזקה במפגשים טעונים רגשית כמו מפגש הדיאלוג הישראלי-פלסטיני. על מנת להוסיף את הממד הרגשי, מחקר זה בנוי כמסע אל כל חלקיו של מפגש הדיאלוג, מהכניסה אליו ועד היציאה ממנו, אשר בו משולבים הנרטיבים של המרואיינות עם הגורמים המשפיעים במרחב הנוגעים לחלל ולזמן, והתורמים, בתקווה, לתהליך רגשי אצל הקוראת אשר כמו מצטרפת למסע. הבנייה של המחקר בדרך זו מובילה לתרומה נוספת של המחקר, אשר נוגעת למפגשי הדיאלוג עצמם: מחקר זה נותן תמונה מלאה של האופן בו פועלים מפגשים אלו, וכולל מקומות אשר השדה המחקרי הקיים אינו נוגע בהם, כמו מהלך ההפסקות בין הדיונים"

 

 

Download (PDF, 1.91MB)

15086894_10154303598540756_1707987330_n

דפנה איזנרייך | 'דברו אלינו', כי שפה בוראת מציאות מגדרית

דפנה איזנרייך, בוגרת מסלול 'מגדר בשטח' בתכנית ללימודי מגדר באוניברסיטת בר אילן.

סקירת הספרות נכתבה במסגרת עבודת הסיכום בקורס 'מתיאוריה פמיניסטית לפרקטיקה ופעולה פמיניסטית' של פרופ' רונית קרק וד"ר גילי הרטל

15086894_10154303598540756_1707987330_n

"כמי שמחזיקה בתפיסה המכירה בקשר בין שפה למציאות ובכוחה של השפה להשפיע על המציאות, לעצבה ולשנותה, מצאתי לנכון לנסות ולחולל שינוי חברתי באמצעות הגברת המודעות והרגישות להטיה המגדרית ולאי-השיוויון המגדרי בשפה וניסיון לייצר אלטרנטיבות שפתיות, שבתקוה יהפכו לכדי אלטרנטיבות חברתיות "

 

Download (PDF, 121KB)